שלג!
רמאות מאתמול: לילה רומנטי. השארנו את הילדים במיטות ויצאנו לשחק בשלג ולבנות לנו איש שלג. גיליתי שבאמת אפשר לגלגל כדור והוא ילך ויתפח, מספח לעצמו את כל השלג שהוא פוגש בדרך.
הילדה מתלהבת משלג. כל דבר הוא ראשוני. אף פעם לא הייתי בשלג. אף פעם לא שיחקתי בשלג. אף פעם לא קפצתי בשלג. אף פעם לא החלקתי בשלג. אף פעם לא נסעתי בשלג. אף פעם לא בניתי איש שלג.
התינוק מדד תחפושת והוחלט שתינוקות צריכים תמיד ללבוש בגדי חיות כי זה חמוד ולמה שיהיו להם בגדים אחרים בכלל.
פרחים! קיבלתי בראשון, והם עדיין משמחים אותי. תשע שנים לקח לי לסחוט זר, אחרי שנים ששיקרתי לעצמי שזה לא חשוב לי.
כלב רץ בשלג!
שלג זה הרבה טוב.
סיימתי לקפל את הכביסה שהייתה על הספה כבר חודשים.
התחסנו במנה שנייה, באפס תור.
הנדנדה שקניתי לילדים משמחת את הגדולה. הקטן מתחיל להביע עניין.
אנחנו בכתום בהיר עם אחוזי התחסנות גבוהים. לא יודעת מה דעתי על שליחה לגנים, אבל טוב לדעת שיש אופציה.
אפיתי עוגיות לימון! לא הכנתי שנים, כי בן הזוג לא אוהב לימון, אבל עכשיו יש לי ילדים כך שאני יכולה לטעון שלא כולן רק לעצמי. את הלימון קטפתי מהעץ שלנו, כמובן.
ניצלנו את היום הקר ואת התותים שהתקרבו לקיצם בשביל פונדו שוקולד. באופן טבעי הייתה התלהבות מהחצי הצעיר של הבית.
תודה על זכרונות: הילדה אמרה שהיא פעם ראשונה בשלג, אבל אנחנו כבר היינו בשלג אז זו פעם שנייה שלנו. בן הזוג ענה שאולי יותר, ופתאום הזכיר שהפעם הראשונה שפגשתי אץ סבא וסבתא שלה הייתה כשהוא לקח אותי לשלג. הזיכרון המלא הולך כך: עוד לפני שהחשבתי אותו לבן זוגי, הוא הציע לי בספונטניות לישון בביתו אשר בגליל ולנסוע על הבוקר לגולן לשלג. אני בדיוק הייתי אצל חברים בחיפה, מצוידת בתיק ללינה, זרמתי על ההצעה ועליתי על האוטובוס. למחרת יצאנו עם תרמוס תה חם ושניים מחבריו, כשאני לבושה במעיל של אחותו ובנעליים של אמא שלו.
עוד זיכרון שקשור בכל זאת להכרת תודה של היום: לפני שלוש שנים הלכנו לקנות פאזל, כי אני אוהבת להרכיב אותם. הרכבנו, התכוונו למסגר, זה לא קרה ובינתיים הפאזל שכב על קרטון מעל לארון בגדים. יצא שאמי ביקרה אותנו, התחילה לסדר, ועל הדרך הרימה משהו למעל הארון ובכך פירקה מבלי משים חתיכה מהפאזל. הוא עבר אחר כבוד לשידת ההחתלה חסרת השימוש, מחכה שנאסוף את השברים מאחורי הארון ונתקן אותו. חלף הזמן, עברנו דירה, דחפתי את כל החתיכות לשקית, השלמתי עם מה שהיה על הרצפה כשפירקו את הארון. בהשלמת הציוד ההכרחית מאיקאה קניתי גם מסגרת עבורו. חלפה שנה. הרכבנו את הפאזל, מופתעים לגלות שכל החלקים ישנם (החלק האחרון הופיע אחרי שהקדשתי זמן רב ליצור לו תחליף עם קרטון ביצוע וצבעי מים), מסגרנו ותלינו. אפשר לראות אותו כששוכבים במיטה, אז אני נהנית ממנו די הרבה. ובעצם רציתי לומר תודה על היופי.
עכברים בגלידה 