מי תהום

(נראה שיש סדר נכון לכתיבת המאורעות, אבל אם נעקוב אחריו לא ייכתבו כלל)

(ספוילר: הכל בסדר)

בבוקר ירדו המים. לא בשטף כמו בפעם הקודמת, אבל כן בצורה מובהקת. לא התרגשתי. היה יום נעים, לראשונה מזה זמן הרגשתי טוב מספיק כדי לשחק יום שלם עם שיפו בלי להתעייף, והילדה קרנה. לא התחילו צירים, אבל גם לא היו עוד טפטופים, לא עלה חום והורגשו תנועות. בדיעבד זה אולי היה טיפשי, אבל הלכנו לישון.

למחרת הודענו לילדה שהיא נשארת עם דודה שלה – גיסתי, שבאה מבעוד מועד לצורך זה – בזמן שאנחנו הולכים לבדוק שהכל בסדר. היא ביקשה לבחור דודה אחרת, אבל זה לא עזר לה. הגענו למיון מוקדם בבוקר, אפילו הייתה עוד חנייה. מדדו לנו חום ומילאנו הצהרת בריאות- משתעלת. הא, זו בעיה, הם אמרו ושלחו אותי לחכות ליד חדר צדדי. אבל אני משתעלת כבר חודש ויש לי במהלכו שתי תשובות שליליות לקורונה. נהלים.

אז חיכינו, כי לחדרים צדדיים מגיעים בתדירות נמוכה יותר. מוניטור, אולטראסאונד, בדיקה, אכן ירידת מים, הנה עוד מטוש לפני אשפוז, בינתיים תישארי כאן. רגע, מתי ירדו המים? אוי, את צריכה אנטיביוטיקה וזירוז דחוף. נדע לאיזה חדר אפשר לקחת אותך כשתגיע התשובה, עוד שעתיים. בינתיים, חיכינו. כשהגענו לחדר לידה, היה כבר לילה. עדיין חיכינו, אז השמעתי את השיר שלנו והתחלנו לרקוד. התשובה הגיעה קצת אחרי – שוב שלילית – והזירוז גם נכנס עכשיו.

פיטוצין, אם תהיתם, זה הדבר הכי נורא בעולם. אוקסיטוצין, הורמון האהבה, זה שמופרש בגוף בכל הנסיבות החיוביות, מרגע שמסונתז במעבדה הופך לכלי עינויים. לרגע אני חושבת שכל חובבי הקונספירציות שנלחמים נגד כל מה שהינו מעשה ידי אדם צודקים בעצם.

ראשית, חייבים להיות מנוטרים בזמן העירוי. יש מוניטור אלחוטי, נביא לך כשיסיים להיטען. בהתחלה המינון היה נמוך מכדי שתהיה השפעה ממשית, וזה נמשך כך שעות כי לא מבקרים לעתים קרובות. כשכן מגיע ציר כואב, עמוד העירוי לא משתף פעולה בהליכות והמוניטור מחליק מהמקום כשאת על הכדור, כך שחוץ מלנשום ולקלל לסירוגין אין לך מה לעשות. לפחות המוניטור האלחוטי מאפשר לך להשתין.

החלפנו כבר תאריך כשנזכרו להעלות את המינון, לא לפני שבדקו פתיחה כדי להבהיר לי שכל מה שקרה עד כה היה הקדמה חסרת תכלית. קודם לאט לאט, ואז בבת אחת, הצירים נעשו תכופים וכואבים. הייתי בעיקר עייפה. פתאום הרגשתי ממש חסרת אונים. כאב לי, לא היה לי איך להיות בתנועה, לא הצלחתי לנשום ובאמת הרגשתי שלא אשרוד זאת. נזכרתי שבלידה הראשונה עזר לי להיות במקלחת, אז ביקשתי להוציא את המוניטור לכמה דקות. בשביל זה צריך להפסיק את העירוי, וצריך אישור מהרופא, וזה לקח חצי שעה של סבל.

מתחת לזרם המים הכל הרגיש קצת יותר טוב. הרגשתי קצת יותר כמו עצמי. קצת יותר בשליטה. רק קצת יותר, אבל מספיק. אז התחילה לידה. הודעתי למיילדת שיש צירי לחץ, היא אמרה יופי, אז תצאי מהמקלחת שלא תלדי שם. בכל זאת, לידה שנייה. ניסיתי, וחזרתי מיד. היא נלחצה, אז יצאתי שוב. אפקט המים החמים לא נמשך, רק תחושת חוסר האונים שכבר הייתה שם קודם. לא חשבתי שאצליח. הייתי מובסת. לא רציתי ללחוץ, רציתי לבכות ולצרוח ושיסממו אותי ויחתכו ויוציאו אותו בכל דרך שלא מערבת אותי, או שישאירו אותו שם וזהו.

בלידה הקודמת, אמנם ביקשתי אפידורל עוד בלובי, ובמזל לא זכיתי לו, אבל הרגשתי שאני מסוגלת. אמרתי לבן הזוג, כשהוא הביט בי בדאגה וניסה לעזור, שזה כאב שאני יכולה לעמוד בו, ומתלוננת רק כי אני לא חושבת שבמאה הזאת אני עוד צריכה. זה לא היה המצב הפעם, ורק בקושי התאשתי לפני שהוא נחנק בתעלת הלידה.

בסופו של דבר שנינו יצאנו בסדר, נשלחנו למחלקה של חשודי קורונה, ואושפזנו לנצח של השגחה כי הלידה הייתה כל כך הרבה זמן אחרי פקיעת מי השפיר, וכולם שם מכירים מקרוב מקרים קשים שנגרמו מזה. כדי לוודא שלא נלך, התעקשו לדלג עלינו בכל הבדיקות שכן התכוונו לעשות. רציתם להשתחרר? אוי, אבל קלינאית התקשורת בדיוק הלכה ולא ידענו להפנות אותה אליכם, לא חבל לפספס בדיקת שמיעה?

לכי תסבירי להם שכבר התאשפזת בהיריון הזה ומאז הבת שלך לא מוכנה לישון בחדר של וחייבת לחבק אותך בלילה. שלפני שנסעתם לבית החולים היא בכתה שהיא לא רוצה להיות לבד, וכשהזכרתם לה שהיא עם דודה שלה היא אמרה שהיא אוהבת רק אתכם. שהבטחת לה שכל פעם שהיא תצטרך אותך תהיי שם, ואסור להפר הבטחות לבנות שלוש.

אבל הרופא מלחיץ, והאבא תומך בו, והוא שומר על הילדה שלכם ואל תדאגי. כשאת חוזרת היא בכלל לא רצה אליך, אלא שואלת איפה התינוק שלה והפנים שלה מוארות כשהיא פוגשת בו. לנשום. זה נגמר. הנה הכל מתחיל.

3 תגובות על ״מי תהום״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s