מלטפם של שני גור-גורים

כשקיץ וחם מדי לטייל עם הכלב בשעות היום, אנחנו עושים זאת בערב. בן הזוג מעדיף לעשות זאת מיד לאחר ארוחת הערב, ואילו אני כשאני מטיילת איתו, לרוב זה אחרי שהקטנה כבר נרדמה. הפעם בן הזוג טייל איתו, וכשחזר ציפה למצוא ילדה ישנה, וחא את שתינו מתגלגלות על המיטה. טוב, זה התחיל מכך שנאלצנו לצוד יתושים שזממו על דמה, והסתיים ב"אני יתוש ואת יתוש" ומלחמת חולצות. לא אשמתי, אני קורבן של הנסיבות.

התחלתי להכין את הסיטואציה לשינה, ואחרי 74 שירים שזייפתי היטב היא ניאותה להישכב בנחת ולתת לחלום לסחוף אותה. אולם הכלב, זאת התברר, התרגל לכך שילדה שוכבת במיטה זה סימן לטיול. כך, בעודי יושבת בקצה מיטתה ומלטפת אותה לתוך שינה, החצוף כבר נדרך, נעמד לידי בכשכוש נמרץ ומתחיל לסמן לי לבוא. הילדה טרם נשבתה ברשת קורי השינה, והיללות שלו עשויות לשלוף אותה מתוכן, כך שלמרות שהוא צריך ללמוד ומעשיי הם חינוך גרוע, אני נכנעת ומפסיקה את היללות בדרך השקטה ביותר- מלטפת אותו באינטנסיביות. כך אני יושבת- ידי האחת עוד על בטנה הרכה של הגורונת, מוחזקת באצבעותיה הקטנות שלא אברח, ידי השנייה עוברת בפרוותו של הכלבלב האקסטטי. עד שהקטנה נרדמת ואני מתפנה להסביר לכלב שראבאק, חזרת מטיול לפני שנייה, לך תציק לאבא שלך. שזה אומר שהתרציתי ושעשעתי אותו, כי זה מתחיל מזנב מכשכש וממשיך ב"אני מחזיר ואת זורקת" ואני רק קורבן של הנסיבות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s